שבת עמוסה עברה עלי. המון הכנות לקראת מסע פסח שיוצא ממש עוד שבוע והכנות עצומות לערב השנתי שלנו שמתקיים בתאריך 30.5.16.
המון תיאומים, כתיבת תוכניות, מסע קשה של גיוס כספים ומשאבים, הזמנות לאנשים המכובדים, סגירות של ביטוח וספקים, היערכות עבור כל ילד וילד וכמובן עבודה על הטקסטים של הערב השנתי שצריכים להיות מדויקים, מעניינים ומצחיקים. כל זאת לצד העבודה השוטפת של המרכז.
אז מנוחה לא הייתה בשבת הזאת, אך תחושה של סיפוק הייתה בהחלט! בכל יום שמסתיים ואני כבר מרגיש מותש ועייף מאוד, אני נזכר בזכות הגדולה שיש לי לעשות את העבודה הזאת.
ראשית הזכות להנציח את שמו של אבא שלי היקר, ושנית הזכות לעבוד עם אותם הילדים היקרים שלא פעם יש אנשים שהיו מעדיפים להשאירם בצד (בלשון המעטה).
יש לי את הזכות לראות אותם מתקדמים ומצליחים, יש לי את הזכות לראות אותם מחייכים, יש לי את הזכות לעזור להם כשהם נופלים, יש לי את הזכות לעזור להורים היקרים שלהם שלא פעם מרגישים חסרי כוחות ותסכול, יש לי את הזכות להגיד "כן! אני מוציא אותם למסע של יומיים בשטח" (כשברקע יש אין ספור אנשים שאומרים לי "יא משוגע אחד, מה אתה צריך את זה על הראש שלך?). יש לי את הזכות והכבוד לעבוד איתם!
נכון שהעבודה לא פשוטה, עם כמה שעות שינה בודדות כל יום, אך כשרואים ילד שהולך בכיף לבית הספר, הורה שמתמודד עם ההתפרצות של הילד, מורה שמתקשרת להתייעץ והרשימה עוד ארוכה - אני מתמלא בכוחות חדשים וממשיך במסע ההנצחה והטיפול.
כמובן שהמסע הזה לא היה מצליח ללא האנשים שצועדים איתי כשהיקרה מכל היא Tal Rubin התותחית שבזכותה המון חלומות יוצאים לפועל (ומי שמכיר אותי יודע שעד שהחלומות שלי לא יוצאים לפועל אני לא נרגע ויש לי המון חלומות), דקלה אורן שמלווה אותנו מבחינה מקצועית ובזכות האיש היקר שלומי עמר Tsedek Torah Betsion שצריך לספוג את כל הרעיונות שלי ולא ללכת לישון בלילה עד שהם יוצאים אל הפועל.
שבוע עמוס לפנינו אך אני יודע שהוא שבוע שווה במיוחד!
שבוע טוב לכולנו
יותם
המון תיאומים, כתיבת תוכניות, מסע קשה של גיוס כספים ומשאבים, הזמנות לאנשים המכובדים, סגירות של ביטוח וספקים, היערכות עבור כל ילד וילד וכמובן עבודה על הטקסטים של הערב השנתי שצריכים להיות מדויקים, מעניינים ומצחיקים. כל זאת לצד העבודה השוטפת של המרכז.
אז מנוחה לא הייתה בשבת הזאת, אך תחושה של סיפוק הייתה בהחלט! בכל יום שמסתיים ואני כבר מרגיש מותש ועייף מאוד, אני נזכר בזכות הגדולה שיש לי לעשות את העבודה הזאת.
ראשית הזכות להנציח את שמו של אבא שלי היקר, ושנית הזכות לעבוד עם אותם הילדים היקרים שלא פעם יש אנשים שהיו מעדיפים להשאירם בצד (בלשון המעטה).
יש לי את הזכות לראות אותם מתקדמים ומצליחים, יש לי את הזכות לראות אותם מחייכים, יש לי את הזכות לעזור להם כשהם נופלים, יש לי את הזכות לעזור להורים היקרים שלהם שלא פעם מרגישים חסרי כוחות ותסכול, יש לי את הזכות להגיד "כן! אני מוציא אותם למסע של יומיים בשטח" (כשברקע יש אין ספור אנשים שאומרים לי "יא משוגע אחד, מה אתה צריך את זה על הראש שלך?). יש לי את הזכות והכבוד לעבוד איתם!
נכון שהעבודה לא פשוטה, עם כמה שעות שינה בודדות כל יום, אך כשרואים ילד שהולך בכיף לבית הספר, הורה שמתמודד עם ההתפרצות של הילד, מורה שמתקשרת להתייעץ והרשימה עוד ארוכה - אני מתמלא בכוחות חדשים וממשיך במסע ההנצחה והטיפול.
כמובן שהמסע הזה לא היה מצליח ללא האנשים שצועדים איתי כשהיקרה מכל היא Tal Rubin התותחית שבזכותה המון חלומות יוצאים לפועל (ומי שמכיר אותי יודע שעד שהחלומות שלי לא יוצאים לפועל אני לא נרגע ויש לי המון חלומות), דקלה אורן שמלווה אותנו מבחינה מקצועית ובזכות האיש היקר שלומי עמר Tsedek Torah Betsion שצריך לספוג את כל הרעיונות שלי ולא ללכת לישון בלילה עד שהם יוצאים אל הפועל.
שבוע עמוס לפנינו אך אני יודע שהוא שבוע שווה במיוחד!
שבוע טוב לכולנו
יותם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה